העבודה הפסיכולוגית במערך השיקום מתחלקת לשלושה תחומים:
טיפול במאושפזים ובמשפחותיהם, טיפול במטופלים מסגרת שיקום יום (טיפול אמבולטורי),
ועבודה עם הצוות הרב-מקצועי במחלקה.

טיפול במאושפזים ובמשפחותיהם:
 עיבוד של המשבר הרפואי והנפשי והתמודדות עם השינוי המשמעותי בשגרת החיים
  ובזהות העצמית.
 הסתגלות לנכות ולמוגבלות.
 הסתגלות למסגרת השיקומית ולתהליך השיקומי.
 התמודדות עם קשיים רגשיים המונעים או מעכבים התקדמות בתהליך השיקומי (לעיתים
  הטיפול כולל שיתוף פעולה עם מטפלים בתחומים שונים בזמן טיפולים אחרים, כגון פיזיותרפיה 
  וריפוי בעיסוק).
 טיפול בחרדות לגבי מה שקורה כיום ומה שעלול לקרות בעתיד.
 טיפול באבל, באובדן ובדיכאון.
 טיפול בפוסט-טראומה (PTSD, ASD).
 גיוס משאבים רגשיים, פנימיים וחיצוניים וכוחות לצורך התמודדות.
 פיתוח ושימור חשיבה חיובית.
 עבודה עם משפחות לצורך קידום שיתוף הפעולה והתמיכה בתהליך השיקומי.
 הכנות לפרוצדורות רפואיות במקרה הצורך.
 הכנה לשחרור - הסתגלות לתפקוד בבית לקראת השחרור, בהתחשב במגבלות התפקודיות 
  החדשות שנוצרו.

טיפול במטופלים בשיקום יום:
שיקום יום מיועד לאנשים הזקוקים לטיפול שיקומי אך לא מצריך אשפוז. הטיפול במטופלים בשיקום יום דומה לתהליך הטיפולי שמתרחש במסגרת האשפוזית בשיקום, אך מתמקד בהסתגלות לחיי היום יום שלאחר השחרור ממחלקת שיקום.

עבודה עם הצוות הרב-מקצועי במחלקה:
 עבודה שגרתית בשיתוף פעולה עם מגוון אנשי המקצוע במחלקה, במטרה ליצור תהליך שיקומי 
  טוב ומוצלח עבור המטופלים.
 קיום הרצאות לצוות בנושאים שונים הרלוונטיים למצבים פסיכולוגים ותהליכים רגשיים אותם
  עוברים המטופלים.
 מפגשים מקצועיים, סדנאות וקבוצות ארוכות טווח עם אנשי הצוות למניעת שחיקה, ולימוד כלים 
  להתמודדות עם מטופלים במצבים שונים.