19.09.2018
מרכז רפואי בני ציון מרכז רפואי בני ציון
line_grad.jpg (713 bytes)
ENGLISH العربية
דף הבית
מי אנחנו מחלקות ושירותים פניות הציבור פורומים פרסומים מדעיים

נוירולוגיה

  תיאור כללי    המרפאה הנוירולוגית    בדיקת EEG    בדיקת EMG    בדיקת TCD    זיכרון גורלי    היחידה לאבחון וטיפול במחלת הפרקינסון  

זיכרון גורלי

לזיכרון חשיבות ומשמעות רבה בכל שלבי חייו של האדם. הזיכרון הינו היכולת לקלוט מידע, לעבד, לאכסן, לשלוף, להשוות לזיכרונות אחרים ובעיקר להשתמש בו כשהוא נחוץ. זוהי היכולת להשתמש ולהיעזר באירועים ובהתנסויות מן העבר. רוב פעולותיו היומיומיות של אדם הינן מימוש הזיכרון, זהו תהליך בלתי נראה המתרחש במוחנו בין תחושת הגירוי לבין התגובה.

הזיכרון בנוי ממספר מרכיבים:
bul1_1 זיכרון חושי - המידע נקלט באמצעות גירוי בחושי הראיה, השמיעה, התחושה או הריח ועובר 
  עיבוד ראשוני, צורני ללא התייחסות לתוכן. אם הגירוי נקלט, הוא יעבור שלב. אם לא - הגירוי 
  שבא אחריו ימחק אותו.
bul1_1 זיכרון לטווח קצר - "זיכרון עבודה", מעבד את המידע החושי המתקבל למשך מספר שניות,
  מקשר בין סוגי המידע שמתקבלים, מאכסן כמות מידע מוגבלת של בין חמישה לתשעה פריטים.
bul1_1 זיכרון לטווח ארוך - מאכסן כמות בלתי מוגבלת של מידע, לזמן ארוך, כמעט ללא הגבלה.

קיימים שני סוגי זיכרונות:
bul1_1 זיכרון שאינו מודע - מוגדר כיכולת ללמוד כלל קבוע, הרגל או מיומנות.
bul1_1 זיכרון מודע - זיכרון לעובדות, לאירועים ולמשמעויות הטמונות בהם.

יש חוקרים שמשווים את ההבדל בין זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך לבין סקס של לילה אחד ונישואים - הקבלה זו ממחישה את קוצר ימיו של האחד לעומת היציבות של משנהו.

המבנה החשוב ביותר לזיכרון במוח הינו ההיפוקמפוס, לו תפקיד חשוב מאוד ברכישת מידע והפיכתו לאבני הבניין של הזיכרון. ההיפוקמפוס מאכסן בתוכו את הזיכרון המודע, והצרבלום (המוח הקטן) מאכסן את הזיכרון הלא מודע. הזיכרון קשור גם לשכבה החיצונית של המוח, לקורטקס. היכולות המופלאות של הזיכרון האנושי תלויות בקשרים המסועפים בין ההיפוקמפוס לקורטקס.

התפתחות הזיכרון לאורך החיים
הבזקי הזיכרון המוקדמים ביותר יורדים עד גיל 3, ושחזור רציף של מכלול אירועים מתאפשר החל 
מגיל 7. בשלוש השנים הראשונות, מוח הילד מנהל למידה פעילה והארכיטקטורה של מסלולי התקשורת משגשגת. הילד רוכש מיומנויות אולם, החוויות והאירועים בהם התנסה לא נרשמים במאגר של שימור הקבע, היות והרשתות הממונות על שימור המידע טרם מגיעות לבשלות הנדרשת.

מוח המתבגר עובר תהפוכות הורמונאליות ושינויים במבנה ובכימיה. התכונות שמאפיינות את מוחו כגון פזיזות, קשיי עכבה, נטילת סיכונים, חוסר משמעת והיעדר שליטה עצמית, מתחילות להתמתן עקב הבשלה מזורזת של הקורטקס הקדמי. בגיל ההתבגרות חל שיפור ניכר בקשב הבררני, בזיכרון לטווח קצר, בפתרון בעיות ובשליטה עצמית. קליפת המוח הפריפרונטלית היא האחרונה להתפתח ובה מתנהל עיקר תהליך הזיכרון קצר הטווח, עיכוב מידע שאינו רלוונטי. בזכות הבשלת מערכת זו, מוחו של האדם הצעיר מעפיל לרמות חדשות של חשיבה, לארגון ולשליטה עצמית.

מחקרים משני העשורים האחרונים מפריכים את הסברה שהלמידה הינה נחלת המוח הצעיר. המוח ממשיך ללמוד, להסתגל ולהשתנות לאורך החיים. שימור המידע והלמידה, מתאפשר בזכות תכונת הפלסטיות של המוח, שהינה היכולת לשנות ולארגן מחדש את רשתות התקשורת העצבית בעקבות התנסות וגרייה חושית.

שינויים בזיכרון
חוקרים סבורים שקצב השינויים בזיכרון מתוכנת בנו מלידה ומושפע מנסיבות וסגנון החיים, וכל אחד מאיתנו מתמודד עם סוג כלשהוא של שינוי בזיכרון. השינוי הינו תהליך איטי שראשיתו בגיל מוקדם מכפי שמקובל לחשוב. חוקרים מיפן בדקו 150 אנשים בני 25 - 30 ומצאו שיותר מעשירית מהם סבלו מבעיות זיכרון.

אנו זוכרים בדרך כלל דברים חשובים ומשמעותיים, דברים הקשורים לידע ולמומחיות מקצועית, אירועים מיוחדים ויוצאי דופן, מיומנויות גופניות, דברים מרגשים במיוחד אך שוכחים דברים משעממים, מטלות שאיננו רוצים למלא, דברים שאינם חשובים לנו, דברים שגרתיים החוזרים על עצמם.

בני האדם אינם אמורים לזכור בלי סוף. שכחה היא חלק מהמבנה הביולוגי והיא פועלת לטובתנו. ישנם פרטים רבים שהיינו רוצים לזכור, אך ישנם זיכרונות לא נעימים שכדאי לשכוח (כאב לידה, אובדן אדם קרוב) כך שאם נזכור הכל נתמוטט פיזית ונפשית. זיכרון דומה לאוויר לנשימה, הוא מובן מאליו, אנו משתמשים בו בכל רגע בחיינו, אך מודעים לקיומו רק כשהוא מתחיל לבגוד בנו. שכחה וזיכרון אינם הפכים, אנו זקוקים לשניהם במידה הנכונה.

גיל הינו הגורם המשמעותי הרלוונטי לשכחה. עד סוף שנות ה - 70 הירידה בזיכרון היא מתונה ואינה פוגעת בתפקוד. היא מתחילה להיות מורגשת כשמגיעים לשנות ה - 80.

עם הגיל, מופיעה האטה בתהליכי הזכירה, האטה במהירות התפקוד של מערכת העצבים ואובדן תאי מוח. מתחילה ירידה בריכוז ומופעים שינויים באיברי החישה (שמיעה,ראייה) אשר פוגמים ביכולת לרכוש מידע חדש ועקב כך לירידה במהירות שליפת המידע.

גורמים נוספים הקשורים לשכחה הם: ירידה בזרימת הדם לתאי המוח (אירוע מוחי), מחלות כגון אלצהיימר; דמנציה; מחלות לב וכלי דם; סוכרת; דיכאון; טראומה; רמת ויטמינים ירודה (בעיקר b12); דיאטה לא מאוזנת; היעדר פעילות ספורטיבית ופעילות חברתית ואינטלקטואלית.

הטכנולוגיה הינה סיבה נוספת לירידה בזיכרון - היא מאפשרת גישה לכל מידע רצוי ללא צורך להפעיל מנגנוני זיכרון.

חשוב ל"אמן את המוח", כשם שפעילות גופנית מחזקת את הגוף, פעילות שכלית מחזקת את המוח. התמידו בפעילות גופנית, הקפידו על תזונה מאוזנת, שפרו טכניקות רכישת מידע (תשבצים, סודוקו), שמרו על חוג חברים, חוגים, טיולים וכו'.

גבריאל גרסיה מרקס, אמר כי "החיים אינם מה שחיינו, אלא מה שנזכור, והאופן שנזכור אותם כדי לספרם" .

 

  חזרה לראש הדף
מחלקות ושירותים
הנהלה
בטיחות הטיפול וניהול סיכונים
מחלקות אשפוז
אורולוגיה
אף אוזן גרון
אורתופדיה
הרדמה
חדרי לידה
טיפול נמרץ כללי
ילדים
ילודים
כירורגיה
כירורגיית ילדים
מיון יולדות
מיון ילדים
נוירולוגיה
נשים ויולדות
עיניים
פגיה
פנימית א'
פנימית ב'
פנימית ג'
קרדיולוגיה
ראומטולוגיה
רפואה דחופה (מיון)
שיקום
מכונים ויחידות
מעבדות
מרפאות
מרכזים לנפגעי תקיפה מינית
וועדות
ספריה מדעית
שירותים אדמיניסטרטיביים
מנהל ומשק
שיווק וקשרי חוץ
משאבי אנוש
בניית אתרים
קידום אתרים ע"י
כל הזכויות שמורות למרכז רפואי בני ציון © 2009