21.11.2018
מרכז רפואי בני ציון מרכז רפואי בני ציון
line_grad.jpg (713 bytes)
ENGLISH العربية
דף הבית
מי אנחנו מחלקות ושירותים פניות הציבור פורומים פרסומים מדעיים

פנימית א'

  תיאור כללי    צוות    סוכרת ומיניות    מכתבי תודה  

סוכרת ומיניות

שכיחות מחלת הסוכרת נמצאת בעלייה מתמדת בעולם ואיתה ההפרעות המיניות הנלוות. התופעה של אנשים צעירים החולים בסוכרת סוג2 (המכונה גם סוכרת המבוגרים), הולכת ומתרחבת והינה נתון מדאיג הקשור לאורח החיים המודרני שלנו. בהתאמה יורד גיל הפרטים החווים קשיים בתפקוד המיני.
סוכרת (סוג 2) נוצרת כתוצאה משילוב של גורמים סביבתיים, כולל השמנה או עודף משקל, פעילות גופנית ירודה ועמידות לאינסולין עם היפר אינסולינמיה - רמות גבוהות של אינסולין בדם (בשלבי המחלה הראשוניים, בהמשך קיים שיבוש בהפרשת האינסולין). גם נטייה גנטית מוקדמת תורמת להיווצרות מחלת הסוכרת.
בסוכרת קיימת שכיחות גבוהה של סיבוכים כרוניים, הנובעים מבעיות מיקרו-וסקולריות (פגיעה בכלי הדם הקטנים) וכן בעיות מקרו-וסקולריות - פגיעה בכלי הדם הגדולים שנגרמים בעקבות האצת התהליך הטרשתי הנגרם כתוצאה מהסוכרת. סיבוכים מאוחרים אלה גורמים נזק לרקמות ובהמשך גם לנכויות שונות כגון עיוורון, אי ספיקה כלייתית, מחלה קרדיווסקולרית, קטיעות ועוד.
הבעיה הנחקרת ביותר במסגרת הקשיים התפקודיים הקשורים למיניות בקרב חולי סוכרת הינה בעיית הכשל הזקפתי אצל גברים, אולם חשוב להדגיש כי ישנם ליקויים נוספים המאפיינים גברים ונשים אשר חולים בסוכרת. ליקויים אלה מסווגים לארבע קבוצות עיקריות: בעיות חשק, בעיות עוררות (כגון בעיות סיכוך בנשים ובעיות זקפה בגברים), בעיות באורגזמה (אנאורגזמה בנשים ושפיכה אחורית אצל גברים) וכאב בעת מגע מיני, בד"כ אצל נשים.

בעיות תפקוד מיני בקרב גברים סוכרתיים
כשל זקפתי (להלן, כ"ז) מהווה אי יכולת גברית להשיג ולשמר זקפה המאפשרת קיום יחסי מין עם חדירה למשך זמן מספק. באוכלוסייה הכללית קיים קשר בין שכיחות כ"ז לבין גיל, עם עלייה בשכיחות הבעיה כבר בעשור הרביעי לחיים. נמצא ששכיחות הבעיה יכולה להגיע ל 70%-60% בקרב בני 60 ומעלה, גם ללא מחלת הסוכרת. הגורמים העלולים להגדיל במידה משמעותית את הסיכון לכ"ז הם עישון, סוכרת ודיסליפידמיה (הפרעות במשק השומנים בגוף).
גברים סוכרתיים עלולים לפתח כשל זקפתי פי שלוש ביחס לגברים שאינם סובלים מסוכרת. הסיבות הן מולטיפקטוריאליות וקשורות לבעיות ווסקולריות, בעיות אנדוטליאליות, בעיות פסיכולוגיות ופגיעות במערכת העצבית. גם תרופות לטיפול בסוכרת וסיבוכיה עלולות להשפיע לרעה על התפקוד המיני של הגברים.
גורמי סיכון לכ"ז בגברים סוכרתיים - גיל ; משך המחלה; חומרת המחלה והאיזון המטבולי שלה (רמות HbA1c); עישון; יתר לחץ דם; יתר שומנים בדם; השמנה (בעיקר השמנה בטנית); צורת חיים יושבנית (Sedentary lifestyle); נוכחות סיבוכי סוכרת; תרופות); ותחלואה נלווית אחרת.

bul1_1 נזק ווסקולופתי
אצל החולה הסוכרתי קיימת גם פגיעה בכלי הדם הקטנים הדקיקים המספקים דם וחמצן לעצבים באזור הבטן התחתונה. עצבים אלה, שאחראים גם למנגנון הזקפה נפגעים במיוחד אצל חולה הסוכרת ובעקבות כך נפגע התפקוד המיני.
כאשר הזקפה הראשונית מופיעה אצל גבר סוכרתי, היא נעלמת בצורה די מהירה. זאת משום שהנזק ברמה העורקית גורם להחלשת העוצמה של הזקפה המידית. כאשר מתווספת לכך גם פגיעה וורידית, כלומר, דליפה/ בריחת דם מהגופים המחילתיים בפין, אזי תעלם הזקפה במהירות.
גורם אטיולוגי נוסף עשוי להיות הורמונלי, שכן שכיחות היפו-גונדיזם (תת-פעילות בלוטות מין / תפקוד לקוי של בלוטות המין, האשכים או השחלות, שגורם לייצור מופחת של הורמוני מין או לכשל בייצור תאי זרע או ביציות) נמצאה גבוהה יותר בקרב גברים עם סוכרת סוג 2.

bul1_1 תהליך האבחון של כ"ז
אבחון גבר סוכרתי הסובל מכ"ז צריך לכלול אנמנזה רפואית מפורטת ובדיקה גופנית מלאה, כולל בדיקות דם. לעתים כ"ז יהווה הסמן הראשון לנזק אנדותליאלי והקטליזטור לגילוי הסוכרת ממנה סובל אותו גבר. בשל כך יש חשיבות לביצוע בירור מדוקדק. לעתים המחלה מתגלה במסגרת אבחון מחלת לב כלילית א-סימפטומטית (לדוגמא, במבחן מאמץ), מה שמחזק את ההנחה שכ"ז מנבא מחלת לב כלילית בחולים עם סוכרת מסוג 2.

bul1_1 פוריות וסוכרת
שליש מהגברים הסוכרתיים מדווחים על קשיים בשפיכה, קשיים אשר מהווים את הסיבה העיקרית לפגיעה בפוריות בקרב קבוצה זו.

bul1_1 בעיות פסיכו-סקסואליות
לעיתים, לתפקוד מיני לקוי יש השלכות גם במישור הפסיכו-סקסואלי, בשל הקשר ההדוק בין גוף לנפש, כגון פגיעה בדימוי גברי ומיני וביטחון עצמי ירוד.
יש מעט מידע לגבי יעילות התערבות פסיכולוגית כאשר קיימים ליקויים בתפקוד מיני וכן לגבי טיפול משולב (תרופתי ומיני).

בעיות תפקוד מיני בקרב נשים סוכרתיות
bul1_1 ליקויים בעוררות
זרימת הדם לנרתיק ולדגדגן היא דרך העורקים. בשלב העוררות, הרקמה באיברי המין בכלל ומסביב לנרתיק בפרט הופכת לגדושה ובמקביל חל סיכוך הנרתיק (לובריקציה) כהכנה למשגל. הגודש הנרתיקי מספק בעצם מעין מנגנון הגנה מפני פגיעה בעת המשגל. פגיעה באספקת הדם לאזור והפחתה ביכולת הסיכוך של פתח הנרתיק עלולים לגרום לשינויים אטרופיים ולמשגל מכאיב (דיספראוניה). נשים שחוות הפחתה בסיכוך מתארות בדרך כלל את הדגדגן שלהן כ"מת" וכחסר תחושה.
הפחתה בתחמוצת החנקן קשורה עם וסקולופתיה סוכרתית ובהעלאת הסיכון להופעת סיבוך בכלי הדם וכנראה גם בהפחתת גודש בנרתיק. לאור זאת, נעשו ניסיונות שימוש בסילדנאפיל (ויאגרה) על מנת להגביר גודש בנשים סוכרתיות, אך התוצאות אינן חד משמעיות.
היפוגליקמיה (אשר מהווה את הגורם העיקרי לכשל זקפתי בגברים) עלולה לגרום לתהליך דלקתי של הפות ולדיפראוניה (תחושה חוזרת או קבועה של כאב באברי המין בזמן קיום יחסי מין).

bul1_1 ליקויים הורמונליים
ידוע שאסטרוגן דומיננטי בהשפעתו על התופעות הפיזיולוגיות המתרחשות בשלב העוררות. כמו בגברים, טסטוסטרון חופשי בנשים נמצא בקורלציה הפוכה לרמת החלבון הקושר אותו.
טיפול בתחליפי אנדרוגן (הורמונים גבריים) בנשים עם רמות טסטוסטרון נמוכות הוא שנוי במחלוקת, אם כי יש עבודות המצביעות על שיפור החשק המיני בקרב נשים שנטלו אותו. יש דיווחים שטיפול בהורמונים חלופיים (HRT) לאחר הפסקת הווסת משפר את החשק המיני, סיכוך נרתיקי, הנאה מינית ואף תחושה גניטאלית.

bul1_1 בעיות פסיכו-סקסואליות
בקרב נשים סוכרתיות תוארו הפרעות פסיכו-סקסואליות ובעיקר ירידה בדימוי עצמי (כנראה על רקע עלייה במשקל וצורת אזור ההזרקה) והרגשה של בדידות.

bul1_1 בעיות אורגזמה
נוירופתיה עלולה לעכב שפעול תחמוצת החנקן ובשל כך להשפיע באופן עקיף על תגובת כלי הדם בשלב העוררות.


המלצות לטיפול
נשים
- בהשוואה לגברים, הפרעה בתפקוד המיני של האישה הוא נושא מורכב יותר, ולכן הטיפול הוא רב-תחומי. טיפול בווגיניזמוס ישלב טיפולים התנהגותיים וטיפולי פיזיותרפיה להרפיית שרירי רצפת האגן, וכן מכשירים מיוחדים להרחבה ולהרפיה של הנרתיק. בווסטיבוליטיס מטפלים בעיקר ע"י משחות, המקהות את תחושת הכאב או באמצעות טיפול ניתוחי. בבעיות החשק המיני, יכלול הטיפול הורמונים בצורת "ספריי", המעורר את החשק ואת המשיכה המינית ובעיות של חוסר לובריקציה - במשחות העוזרות לסיכה. הטיפולים הפסיכולוגיים גם הם משמעותיים בבעיות מיניות נשיות.

גברים - ההמלצות המקובלות לטיפול נובעות מהיות הפגיעה ביו-פסיכו-סוציאלית, בעלת השפעה על המטופל, על בת זוגו ועל התא הזוגי. התערבות בודדת (מתן תרופה, הורמון או טיפול מיני בלבד) עשויה להספיק, אך חשוב להתייחס גם אל שאר ההיבטים על מנת לספק התערבות נכונה, מצב המחייב שיתוף פעולה של מטפלים מכל הדיסציפלינות לצורך אבחון, טיפול וחינוך נכונים (רפואה, טיפול מיני, טיפול זוגי וכדומה). הטיפול בחולי הסוכרת נגזר על פי רמת הנזק והפגיעה שנגרמה הן בהיבט של המערכת הווסקולארית (כלי הדם) והן בהיבט של המערכת הנוירולוגית (עצבית), והשפעתם היחסית על כלי הדם והעצבים באיבר המין. אצל חולי סוכרת הסובלים ממחלה קרדיו- ווסקולארית הפרעת הזקפה היא הקשה ביותר בעיקר אם הם גם מעשנים למעלה מ-20 שנה. שילוב סוכרת עם מחלת לב גורם להפרעה בזקפה אף יותר מאשר אצל חולה סוכרתי ללא מחלת לב.
ישנם מספר סוגי טיפול הניתנים לחולי הסוכרת. כל טיפול חייב להיות מותאם לפי רמת הנזק/ההפרעה שישנה בתפקוד המיני.

תרופות
קבוצת התרופות מורכבת בעיקר מתרופות צמחיות הנלקחות דרך הפה. מטרתן, להגביר את הפרשת ה-NO-nitric oxide - בין השאר בגופים המחילתיים של איבר המין ועל ידי כך לגרום להרפיית השריר החלק בפין.

bul1_1 טיפול הזרקתי לאיבר המין
לחולי סוכרת, עליהם אסורה נטילת תרופות אלה, או שהם בעלי ניסיון שהראה חוסר יעילות בשימוש בתרופות (כלומר, לא הושגה זקפה), מומלץ להתחיל טיפול תרופתי בהזרקות. דהיינו, הזרקות לגוף המחילתי באיבר המין לפני קיום מגע מיני.
תרופות ההזרקה נמצאות בשימוש שנים רבות, כגון, פפברין, פנטולאמין ופרוסטגלאנדין (PGE1).
הן מוזרקות לפני המגע המיני, כל אחד לחוד או בשילוב ביניהם, והן ניתנות כטיפול לטווח ארוך. הצלחת הטיפול הזרקתי היא גבוהה (למעלה מ-90%).

bul1_1 השתלת תותב
אצל מטופלים עם סוכרת לא מאוזנת בצורה בולטת, או שלא קיימו יחסי מין במשך שנים רבות, הטיפולים בכדורים או בזריקות אינם עולים יפה. במקרים אלה, נותר בעיקר טיפול כירורגי של השתלת תותב לתוך הפין (בכ-5%-1% מהמקרים). באמצעות התותב מתאפשר מגע מיני, אולם, אצל חולים הסוכרתיים קיימים סיבוכים נפוצים הקשורים לתותב עצמו.

הדרך לזקפה עוברת בחדר הכושר
הגלולות, יעילות ככל שיהיו, אינן מרפאות את המחלה אלא רק משפרות את הזקפה. לכן, עד כמה שזה נשמע שחוק, כדי למנוע את המחלה יש לשמור על אורח חיים בריא, בכלל זה להקפיד על משקל גוף תקין ועל פעילות גופנית. אין מדובר על שינוי קיצוני בפעילות היומיומית - הליכה בת כשעתיים וחצי בשבוע תספיק לשיפור המצב.
חשוב שאנו כאנשי מקצוע, כל אחד בתחומו, נעלה את נושא המיניות לדיון מול המטופלים כנושא לגיטימי ונאפשר להם לדבר על הנושא, מאחר ורוב המטופלים זקוקים ל"אישור" כדי להביע את חששותיהם וקשייהם המיניים.
חלק גדול מהליקויים ניתן לטיפול במסגרת מרפאה ראשונית, אך במידת הצורך ניתן להפנות למרפאה העוסקת בבריאות מינית. בתחום חשובה עבודת צוות, שכן נדרשת התייחסות למרכיב הגופני של ההפרעה, אך חשובה גם ההתייחסות למרכיבים הפסיכו-סקסואלי, הזוגי והחברתי.
רשימת מרפאות מוסמכות ומידע עליהן ניתן למצוא באתר האגודה הישראלית לטיפול מיני.

 

  חזרה לראש הדף
מחלקות ושירותים
הנהלה
בטיחות הטיפול וניהול סיכונים
מחלקות אשפוז
אורולוגיה
אף אוזן גרון
אורתופדיה
הרדמה
חדרי לידה
טיפול נמרץ כללי
ילדים
ילודים
כירורגיה
כירורגיית ילדים
מיון יולדות
מיון ילדים
נוירולוגיה
נשים ויולדות
עיניים
פגיה
פנימית א'
פנימית ב'
פנימית ג'
קרדיולוגיה
ראומטולוגיה
רפואה דחופה (מיון)
שיקום
מכונים ויחידות
מעבדות
מרפאות
מרכזים לנפגעי תקיפה מינית
וועדות
ספריה מדעית
שירותים אדמיניסטרטיביים
מנהל ומשק
שיווק וקשרי חוץ
משאבי אנוש
בניית אתרים
קידום אתרים ע"י
כל הזכויות שמורות למרכז רפואי בני ציון © 2009