16.07.2018
מרכז רפואי בני ציון מרכז רפואי בני ציון
line_grad.jpg (713 bytes)
ENGLISH العربية
דף הבית
מי אנחנו מחלקות ושירותים פניות הציבור פורומים פרסומים מדעיים

פגיה

  תיאור כללי    צוות    פעילות עיקרית של המחלקה    הדרך שלנו    בכניסתכם ליחידה    נא להכיר – הפג    סיבוכים אפשריים    קצת על הרגש    הנקת פגים    העצמת הורים בפגיה    מקורות מידע    סיור וירטואלי    כתבות  

הנקת פגים

הקדמה: בין כל הרגשות המעורבים והקשים שחשים הורים כאשר נולד להם לפג, אחת ההרגשות הבולטות ביותר היא זו של חוסר אונים.
היצור הקטן שוכב חסר אונים בעצמו, קשור לצינורות רבים, ותלוי לחלוטין בצוות הרפואי המטפל בו.
ההורה, אשר חרד למצב הבריאותי של הפג הנולד, ונאבק עם רגשות של תקווה וייאוש, לעתים קרובות בקושי מעיז לנגוע בו, ורק מסתכל עליו באהבה ודאגה רבה, דרך זכוכית חלון האינקובטור. תחושתו היא שרק הצוות הרפואי והסעודי המקצועי והמאומן יכול לתרום לבריאות הפג. תחושת חוסר האונים בעיצומה.

יש שני דברים משמעותיים ביותר עבור הפג, שני דברים חשובים ביותר בקשר לבריאות הגופנית ונפשית של הילוד החדש, אשר תלויים אך ורק בהורה עצמו! 
bul1_1 מתן חלב אם לפג - כמובן תלוי רק באם.
bul1_1 מגע עור לעור - אפשרי לעשות ע"י האם וגם ע"י האב.

מתן חלב אם
הנקה ומתן חלב אם חיוניים לכל ילוד, אך חשובים במיוחד לפג חומרים מיוחדים המצויים אך ורק בחלב האם, מחזקים את מערכת החיסון של הילוד ומונעים זיהומים ותופעות אלרגיות. קיימת ספיגה טובה יותר של חלב אם במעיים הבלתי בשלות של הפג והקטנת הסיכוי לחלות במחלות מעיים זיהומיות.
עידוד ההתפתחות הפסיכו-מוטורית של הפג .
עידוד קשר אם- ילוד.
שיתוף היולדת בתהליך הטיפול והבראת הפג.
מומלץ על ידי הצוות הרפואי המטפל: חלב אם לפג נחשב כתרופה לפג!

רצוי להתחיל לשאוב חלב אם לפג כבר ב- 6-12-24 שעות הראשונות אחרי הלידה. לא תמיד זה אפשרי. הרבה אמהות לפגים עוברות ניתוח קיסרי, או מקבלות תרופה מטשטשת נגד לחץ דם, או נמצאות בכל מצב אחר, גופני או נפשי , אשר מקשה על המסוגלות להתחיל לשאוב כבר אחרי כמה שעות.
מצד שני, מכיוון שלא תמיד יוצאות טיפות כולסטרום ( החלב הראשוני) מהשאיבה הראשונה או השנייה ( וזה נורמאלי לחלוטין), חשוב להתחיל לשאוב מוקדם ככל האפשר ...
האם לפג במחלקתנו מקבלת הסבר בעל פה ובכתב, מהאחות במח' הפגים ומיועצת ההנקה של אגף האמהות, בכל הקשור למכונת השאיבה עצמה ( בבה"ח ובבית), טכניקת השאיבה הכוללת אורך השאיבה ותדירות במשך היום והלילה, שמירה ואחסון החלב בבה"ח ובבית.
אנחנו שמחים וגם גאים שיותר מ -90% מהאמהות אצלנו שואבות חלב, גם בשעות שהן נמצאות במחלקה וגם כאשר הן בבית ( ומביאות את החלב השאוב למחלקה).
המאמץ הוא גדול ללא ספק, אך יחד איתו קיימת אצל האמהות תחושת העצמה והסיפוק שהן עושות את המקסימום שהן יכולות / שהן עושות את הדבר החשוב ביותר - דבר שרק הן יכולות לעשות אותו.

מגע עור לעור Kangaroo Care טיפול קנגרו
מגע עור הוא חשוב מאוד לאדם מבוגר וחשוב מאוד לילד ולתינוק; בשנים האחרונות יש הרבה מאוד הבנות לגבי החשיבות למגע עור לפג הקטן.
מסתבר, לפי עבודות רבות שעשו עם פגים בארצות שבהן אין ציוד מודרני לטיפול בפגים, שהמגע של עור התינוק על עור ההורה, תורם בצורה מדהימה ליציבות מצבו והתפתחותו הכללית. בנוסף, תחושת גוף היצור הקטן על גוף האם או האב, יוצר קשר רגשי מיוחד אשר לעתים בהחלט מתעכב כאשר הפג נמצא באיקובטור ומטופל ע"י אחרים. כמו-כן, גוף הפג על חזה האם עוזר לעידוד הפרשת חלב האם.

מגע עור לעור פירושו שמוצאים את הפג מהאינקובטור, כאשר הוא עדיין קשור לצינורות למיניהם ( מוניטור למדידת ערכים של פעילות הלב ונשימה, זונדה/ צינור להאכלה ישירות לקיבה, עירוי, ועוד..) ומניחים את גופו/ בטנו הערום ישירות על החזה הערום של האם, בין שדייה ( אפשרי גם אצל האב). פעולה זו של העברת הפג מהאינקובטור לגוף ההורה חייבת להיעשות ע"י צוות מיומן, עם מקסימום זהירות ועדינות. רצוי שהאם תשב על כיסא נוח כי רצוי ש"טיפול" זה ימשך לפחות כשעה - אפשרי אפילו שעות רבות ...כמה שיותר, יותר טוב.

מגע עור לעור בין האם והפג אינו מתייחס רק לפג אשר נמצא באינקובטור. תינוקות רבים אשר כבר לא זקוקים לאינקובטור ושוכבים בעריסה פתוחה, לבושים בבגדים, עדיין זקוקים מאוד למגע ישיר וממושך על גוף האם ( או אב).
מחקרים שנעשו ב- 20 שנים האחרונות, גם בארצות מתפתחות עניות, וגם בארצות מפותחות, בעלי אמצעים טכנולוגיים מודרניים, מראים על יתרון בריאותי, גופני, רגשי ונפשי ל"דיאד" אם/ תינוק ( פג) אשר שוהים יחד "עור לעור" שעות רבות בתקופת החיים הראשונה.
לא תמיד קל לתמרן בין זמני ההאכלה, שינה וטיפול בפג, אך כאשר הצוות וההורה מודעים לצורך של הפג ואימו למגע עור לעור, רצוי שכל מאמץ יעשה בכדי לקיים אותו, יומיום, גם כאשר הפג מגיע הביתה - כמובן ככל שהאם והפג מרגישים נוח עם זה.

בפגייה שלנו יש עידוד ל"טיפול קנגרו" ( מגע עור לעור) ככל שזה מותאם למצב הפיזי של הפג באותו הזמן. אם טיפול זה מתאים לצרכים של הפג באותו היום או לא- זו החלטת אחות המחלקה או רופא. בכל מקרה, היוזמה הפעילה של כל הורה לעשות מגע עור לעור היא מבורכת.


הנקה
אין זמן מוגדר וברור לגבי השאלה: מתי תינוקי הפג יכול להתחיל לינוק?
ברור לנו שזהו תהליך שלעתים קרובות מתחיל לאט וקצר ובמשך הזמן נעשה יותר "יעיל" וארוך.
כהכנה לתהליך זה חשוב לשאוב חלב, בכדי לשמור על הספקת חלב טובה לאורך כל הדרך; כמו כן שיטת "מגע עור לעור" זהו הכנה מצוינת לעידוד התחלת ההנקה. כמו בהנקת תינוקות בריאים אשר נולדו במועד, הנקה דורשת סבלנות ועוד יותר בהנקת פגים. אך הפיצוי הוא ענק - מספק מאוד, מקשר מאוד.
חשובה תנוחת התינוק, חשובה צורת החיבור לשד, חשוב כמובן לדאוג שיקבל את כמות הנוזלים המגיע לו ( לכן הרבה פעמים מוסיפים אחרי כל הנקה תוספת מדודה של חלב אם בבקבוק עד שההנקה מוכיחה את עצמה להיות מלאה ומספקת) - ובקשר לדברים אלה האם תקבל עזרה ויעוץ בזמן אשפוז התינוק במחלקה. אך החשוב מכל זוהיא המוטיבציה של האם והתמיכה של הסביבה שלה, והידיעה ואמונה שלמרות שהפג הקטן שלה חי שבועות ולפעמים חודשים ללא הנקה משדיה, היכולת של האם להניק והתינוק לינוק קיימת ונשמרת והרבה פעמים אפשרי בהחלט.


מתאמות הנקה - מחלקת פגים:
bul1_1 אינה חזן
bul1_1 אייזמן איסאקוב יפה

 

























  חזרה לראש הדף
מחלקות ושירותים
הנהלה
בטיחות הטיפול וניהול סיכונים
מחלקות אשפוז
אורולוגיה
אף אוזן גרון
אורתופדיה
הרדמה
חדרי לידה
טיפול נמרץ כללי
ילדים
ילודים
כירורגיה
כירורגיית ילדים
מיון יולדות
מיון ילדים
נוירולוגיה
נשים ויולדות
עיניים
פגיה
פנימית א'
פנימית ב'
פנימית ג'
קרדיולוגיה
ראומטולוגיה
רפואה דחופה (מיון)
שיקום
מכונים ויחידות
מעבדות
מרפאות
מרכזים לנפגעי תקיפה מינית
וועדות
ספריה מדעית
שירותים אדמיניסטרטיביים
מנהל ומשק
שיווק וקשרי חוץ
משאבי אנוש
בניית אתרים
קידום אתרים ע"י
כל הזכויות שמורות למרכז רפואי בני ציון © 2009