25.05.2018
מרכז רפואי בני ציון
line_grad.jpg (713 bytes)
ENGLISH العربية
דף הבית
מי אנחנו מחלקות ושירותים פניות הציבור פורומים פרסומים מדעיים

פגיה

  תיאור כללי    צוות    פעילות עיקרית של המחלקה    הדרך שלנו    בכניסתכם ליחידה    נא להכיר – הפג    סיבוכים אפשריים    קצת על הרגש    הנקת פגים    העצמת הורים בפגיה    מקורות מידע    סיור וירטואלי    כתבות  

קצת על הרגש

איך מרגישים ההורים של פג?
ההמתנה להולדת תינוק מלווה בציפיות, חלומות ותקוות. ההורים מצפים שילדם יהיה הטוב, היפה והמוצלח שבילדים. כאשר נולד התינוק טרם זמנו, נראה שהחלום משתבש ואתו משתנות הציפיות והתקוות. במקום שמחה יהיו ההורים נבוכים ומתוסכלים, לידת פג עלולה להיות חוויה טרומטית וניסיון קשה, אבל בשיתוף פעולה מלא ובהדרכת הצוות ניתן גם להפיק יתרונות לתא המשפחתי, לחיזוק הקשר הבין זוגי והקשר עם הילדים האחרים.
בין הרגשות הבולטים:
bul1_1 חרדה למצב התינוק - לסיכונים ולסיכויים להיוותרותו בחיים.
bul1_1 כעס ותסכול - מדוע זה קרה דווקא לנו?
bul1_1 אשמה - במיוחד אצל האם, שמרגישה שהלידה המוקדמת אירעה בגללה.
bul1_1 בלבול- חוסר יכולת להתרכז ולבצע פעולות יומיומיות.
bul1_1 רוגז - על הצוות המטפל, הסביבה החיצונית, על בן הזוג והילדים.
bul1_1 דיכאון ובכי
bul1_1 חוסר תחושה - אני לא מרגיש הורה של תינוק.מפני שאנו מודעים לכל מגוון הרגשות, שהורה 
  עשוי לחוות בלידת פג, ובתקופה שלאחריה, בנינו תוכנית עבודה לקבוצות הורים לפגים, שבה 
  נתייחס לכל ההורים ולכל מה שעובר עליכם

עצות לשיפור הקשר עם התינוק הפג:
bul1_1 קשר יומיומי - קשר יומיומי בין הפג להורים תורם להתפתחותו התקינה. ברחם אימו חש העובר בטחון, לעומת זאת באינקובאטור, עליו להתרגל לעולם זר ומפחיד. ההורים ובמיוחד האם מוכרים לפג. לכן יחזק קשר יומיומי את ההורים ואת בטחונו העצמי של הפג.

bul1_1 מגע פיזי - כל תינוק זקוק למגע פיזי עם בני אנוש על מנת להתפתח בצורה תקינה, לכן משפיע מגע פיזי עם ההורים שהוא מגע נעים, לטובה על התפתחותו. חשוב לגעת בו, ללטף אותו ולעשות לו עיסוי קל, ככל שמצבו מאפשר.
מחקרים אמריקאים, שבראשם עומדת טיפני פילד, העלו כי הליטוף מסייע לפגים להעלות במשקל 5 גרם נוספים ליום בתקופה שלוטפו. ההשפעות ארוכות הטווח של הטיפול בליטוף העלו כי הפגים הבשילו חברתית בצורה טובה יותר. באם שטיפלה בפג בליטוף, הופחתו עוצמות החרדה והדיכאון המתעוררים עקב לידה מוקדמת.
מומלץ מאד גם לטפל בפגים בשיטת ה"קנגרו" שיטה זו פותחה בקולומביה, עפ"י שיטה זו מומלץ להורים להחזיק את תינוקם כאשר רק חיתול על גופו, ולהצמידו לגופם כדי שיחוש בקרבתם המקסימלית

bul1_1 "לקרוא את הפג"- פרופסור היידי אל במאמרה "לקרוא את הפג" טוענת כי פג היוצא לאוויר העולם ראוי ליחס שונה מזה שמעניקה לו הרפואה המודרנית. שיטתה נקראת READING THE PREMATURE INFANT, לטענתה, הפגים שומעים את המוניטור, את האינטרקום, שיחות הטלפון של אנשי הצוות, מופרעים ע"י אורות הניאון החזקים הדולקים סביב השעון וכל גורם רעש העולה על הדעת המאפיין את יחידת הטיפול הנמרץ לפגים.
הפג מגיב בתנועות גוף המעידות על לחץ. כך למשל הרמת יד הנה תגובה נוירולוגית, המעידה על לחץ, "פג שליו אמור להיות מכורבל בתנוחה עוברית ולא לשלוח ידיים". כל התופעות המתוארות מפירות את מנגנון השינה והעירות של הפג.
ההמלצה של פרופסור היידי אל היא להחשיך את הפגיות, להוסיף כיסוי לאינקובאטורים, להחליש את המוניטורים ולוותר על רעש מיותר ע"מ להסדיר את מנגנון העירות והשינה של הפג. כמו כן פרופ' אל אינה תומכת בפג עירום בתוך האינקובאטור כשרק טיטול לגופו. הדבר מונע ממנו תחושת ביטחון בסיסי ויש להלבישו בבגד קל ולחבוש כובע לראשו, כך הוא יחוש הרבה יותר מוגן.

bul1_1 התגברות על פחדים ודאגות - הורים עשויים לראות את תינוקם כאדם ייחודי ונתקעים בלא יודעין בהלך רוח של "אני- הורה- לתינוק- חולה" פחדים ודאגות מטשטשים את ראייתם והם אינם מסוגלים לראות מעבר לרגשותיהם או מעבר ללידה המוקדמת או הקשה. חשוב לזכור שהעובדה שהתינוק היה צריך להיאבק כדי להגיח אל אוויר העולם אינה גורעת ממנו להיות אדם בפני עצמו. אמנם לא קל לזכור זאת כשמסתכלים על תינוק במשקל 1,400- 1,800 גר' בתוך אינקובאטור וצינורות, אך זו הדרך לחיזוק הקשר עם התינוק הפג. הורים מוכרחים להתחיל את הדיאלוג דווקא מבעד לצינורות ולאינקובאטור, לשים לב לתגובותיו, לנסות להכיר אותו, לראות מי הוא ולהתקשר אליו.

ה"דיאלוג" בין ההורים לפג יכול להתבצע בדרכים הבאות:
bul1_1 התבוננות- ההתבוננות לבדה בתינוק השוכב בתא הבידוד על מזרן החימום מספיקה לקרב את
  האם והתינוק.
bul1_1 שיחה- ניהול שיחה עם הפג גם היא תורמת לקשר. אין ספק שבהתחלה זו תהיה שיחה חד
  צדדית לגמרי והתינוק יראה כאילו אינו מקשיב, אבל אט אט התינוק לומד להכיר את הקולות של
  הוריו והשפעתם עליו מרגיעה.
bul1_1 קשר עין- אם עיני התינוק מכוסות היות שהוא מקבל טיפול נגד צהבת, ניתן לבקש שיכבו את
  האור לדקות אחדות במהלך ביקור ויגלו את עיניו כדי שהוריו יוכלו ליצור איתו קשר עין. זהו גורם  
  חשוב ביצירת קשר הורים ילדים.
bul1_1 השתתפות בטיפול- כשהתינוק יוצא מכלל סכנה, מומלץ להורים ליטול חלק בטיפול בו, לחתל,
  להאכיל, לרחוץ. הטיפול בתינוק יעזור להורים ליטול על עצמם את תפקיד ההורות ויקנה ניסיון
  חודשים הבאים.

יש לציין כי הורים רבים נשארים מנותקים בכוונה מהפגים שלהם מחשש שיאבדו להם לאחר שכבר התפתחה ביניהם אהבה. זה חבל. קודם כל מפני שסיכויי הפג לשרוד גדולים מאד. שנית, אם אכן הבלתי נמנע קורה חלילה, הורים יצטערו על רגעים שהפסידו. האבידה תהיה קשה יותר ולא קלה יותר.

לסיכום, מה אפשר לעשות עם תינוק שגילו:
24-29 שבועות:
bul1_1 לדבר איתו לאט ובשקט.
bul1_1 להניח אצבע בידו.
bul1_1 להניח יד על ראשו או על גבו.
bul1_1 במידה שהוא יכול, לאפשר לו למצוץ מוצץ או את אצבעותיו.

30-31 שבועות:
bul1_1 לתת לו לתפוס אצבע.
bul1_1 ללטף את ידיו, רגליו וגופו.
bul1_1 במידת האפשר, לעודד אותו למקד את הראיה שלו במתבונן בו.
bul1_1 לדבר עם התינוק.
bul1_1 להקליט את קולם של הוריו ולהשמיע לו את הקלטת כשהם לא נמצאים.
ככל שהפג בשל יותר, ניתן לבצע מספר פעולות אחת אחרי השנייה.

35-37 שבועות:
bul1_1 אם הוא אוכל מבקבוק חשוב שהוריו יאכילו אותו
bul1_1 חשוב לו לגרותו בזמן האכילה
bul1_1 בין הארוחות, במקרה שהוא נמצא מחוץ לאינקובאטור, ניתן להחזיק אותו, לנענע אותו,
  לדבר איתו ולאפשר לו למקד מבט.
bul1_1 אם אי אפשר להוציאו מהאינקובאטור, ניתן להביא לו צעצוע או שניים שיוכל להביט בהם.
bul1_1 חשוב שהצעצוע יהיה רחיץ ולא יספח לכלוך
bul1_1 לדבר עם התינוק, ללטף אותו ולעשות לו עיסוי.

 

  חזרה לראש הדף
מחלקות ושירותים
הנהלה
בטיחות הטיפול וניהול סיכונים
מחלקות אשפוז
אורולוגיה
אף אוזן גרון
אורתופדיה
הרדמה
חדרי לידה
טיפול נמרץ כללי
ילדים
ילודים
כירורגיה
כירורגיית ילדים
מיון יולדות
מיון ילדים
נוירולוגיה
נשים ויולדות
עיניים
פגיה
פנימית א'
פנימית ב'
פנימית ג'
קרדיולוגיה
ראומטולוגיה
רפואה דחופה (מיון)
שיקום
מכונים ויחידות
מעבדות
מרפאות
מרכזים לנפגעי תקיפה מינית
וועדות
ספריה מדעית
שירותים אדמיניסטרטיביים
מנהל ומשק
שיווק וקשרי חוץ
משאבי אנוש
בניית אתרים
קידום אתרים ע"י
כל הזכויות שמורות למרכז רפואי בני ציון © 2009