25.09.2017
מרכז רפואי בני ציון
line_grad.jpg (713 bytes)
ENGLISH العربية
דף הבית
מי אנחנו מחלקות ושירותים פניות הציבור פורומים פרסומים מדעיים

קרדיולוגיה

  תיאור כללי    צוות    קרדיולוגיה התערבותית    מרפאת ספורט    אקו לב    הפרעות קצב לב    הסבר על קוצב לב    סוגי קוצבים    פרפור    תעוקה לא יציבה    צנתור טיפולי בעורקי הכליות    צנתורים    מושגים    כתבות וסרטונים    מכתבי תודה  

הפרעות קצב לב

המערך הקרדיולוגי בבית החולים בני ציון נותן שרות בכל תחומי האלקטרופיזיולוגיה והקיצוב.
השרות עוסק באבחון וטיפול בכל סוגי הפרעות הקצב והפרעות ההולכה בלב.

במקרים של קצב לב איטי יטופל החולה כנדרש למצבו כולל השתלת קוצב לב במידת הצורך.
במקרים של הפרעות קצב מהירות ישנו טווח רחב של טיפולים, וכל חולה יקבל את הטיפול המדויק לו הוא נזקק. הטווח כולל השתלת קוצבי לב מסוגים מיוחדים, דפיברילטורים (ICD ) למיניהם (מכשירים אשר מושתלים בלב מזהים הפרעות קצב לב ומפסיקים הפרעות אלו באופן מיידי ע"י קיצוב מהיר או מתן שוק חשמלי מתוך הלב עצמו). כמו כן, נעשה מיפוי של הפרעות קצב מהירות ע"י בדיקה אלקטרופיזיולוגית ובמידת הצורך ביצוע הרס מקומי (אבלציה) מבוקר של מוקדים או סיבי לב אשר מאפשרים היווצרות הפרעות אלו.
היחידה מספקת גם מתן שרות קיצוב מיוחד לחולים אשר סובלים מאי ספיקת לב לשם שיפור תפקוד שריר הלב (CRT).
חלק אחר של הפעילות מתרכז באבחון מצבים כגון התעלפויות ואיבודי הכרה, נפילות חוזרות, או תחושת דפיקות לב שלא ניתן להדגים אותן בשיטות הרישום הסטנדרטיות (הולטר), ע"י השתלת אמצעי ניטור קצב לב תת עוריים (LOOP RECORDER).

בדיקות וטיפולים:
bul1_1 מרפאת הפרעות קצב- מכון הלב.
bul1_1 מרפאת קוצבים- מכון הלב.
bul1_1 מרפאת ICD ו- CRT - מכון הלב.
bul1_1 השתלת קוצבים, ICD, ו- LOOP RECORDER - חדר צינתור.
bul1_1 צינתור אלקטרופיזיולוגי אבחוני - EPS - חדר צינתור.
bul1_1 צינתור אלקטרופיזיולוגי טיפולי ( אבלציה) - חדר צינתור.

הסבר על בדיקה אלקטרופיזיולוגית -Cardiac Electrophysiology Study)  EPS)
הבדיקה האלקטרופיזיולוגית וחשיבותה:
הבדיקה הנקראת EPS הינה בדיקה אבחנתית הבודקת את המערכת החשמלית של הלב. הבדיקה מספקת מידע על תפקוד מערכת החשמל של הלב, מידע מפורט ומדויק יותר מבדיקות אחרות. תוצאות הבדיקה מסייעות לרופאים באבחון מדויק של הבעיה ובבחירת דרך הטיפול הטובה ביותר לאחר שאובחנה.

הסיבות לביצוע הבדיקה:
bul1_1 בירור התעלפויות החשודות כנגרמות על ידי הפרעת קצב או הולכה חשמלית.
bul1_1 בירור הפרעות הנרשמות באק"ג או בבדיקת הולטר.
bul1_1 בירור התקפי הפערות קצב לב מהירות על מנת לקבוע את סיבתן המדויקת, דרך טיפול היעיל 
  ביותר המתאים להן.
bul1_1 בדיקת רמת הסיכון להתפתחות עתידית של הפרעות קצב חדירות, שעלולות להיות מסוכנות ועל  
  כן דורשות טיפול מונע.
 
תוצאות הבדיקה האפשריות:
bul1_1 החלטה שאין צורך בכל טיפול
bul1_1 המלצה לטיפול תרופתי
bul1_1 המלצה להשתלת קוצב או דפיברילטור
bul1_1 המלצה לביצוע צריבה (אבלציה)

מהלך הבדיקה:
הבדיקה נערכת ביחידת הצנתורים ושותפים לה רופא אחד או שניים, אחות וטכנאי רנטגן. חלק מהצוות נמצא בסמוך לחולה בזמן הפעולה וחלקו האחר מעבר לחלון הזכוכית של החדר, שם ממוקם הציוד באמצעותו גירוי ורישום של הפעילות החשמלית של הלב.
לאחר קבלת הסכמת החולה לפעולה כולל הסכמה בכתב חתומה על ידו, מובל החולה לחדר צינתור. שם הוא מושכב על שולחן הצינתור ומחובר למס' מכשירים העוקבים אחר לחץ הדם, קצב הלב וריכוז החמצן בדם.
מיד לאחר השכבתו החולה מקבל תרופות להרגעה דרך הוריד על מנת להקל עליו ולתת לו לעבור את הפעולה בצורה נינוחה וללא חרדה או לחץ נפשי. במידה ויחוש החולה הרגשה מיוחדת או אי נוחות מסוימת, ידווח על כך לצוות הרפואי בטרם הבדיקה והם יעשו את המקסימום כדי להקל על חוסר הנוחות.
האזור ממנו מתבצעת הבדיקה, (לרב מפשעה ולעיתים הצוואר),והאזורים המיועדים לדיקור עוברים חיטוי ע"י תמיסות חיטוי מיוחדות, החולה מכוסה ע"י כסוי סטרילי מיוחד, אזורים המיועדים לדיקור עוברים הרדמה מיקומית ע"י הזרקת חומרי הרדמה מקומית לעור ולתת עור. לאחר שהאזור הורדם עובר כלי הדם שבמקום דיקור ומוכנס לתוכו שרוול או מספר שרוולי פלסטיק עדינים שדרכם מועברים הקטטרים החשמליים לתוך הלב תחת שיקוף רנטגני.
מעכשיו מתבצע גירוי ורישום של הפעילות החשמלית של הלב. במהלך הבדיקה עשויים להיגרם קצבי לב מהירים אשר דומים לאלו שהחולה התנסה בהם בבית ובגללם הגיע לבדיקה זו. במהלך הפעולה יקבל החולה נוזלים ותרופות ישירות לוריד, לפי הצורך.
ככלל הבדיקה כולה מתבצעת בהרדמה מיקומית עם תוספת של תרופות הרגעה ( סידאציה). לאחר החדרת השרווליות לכלי הדם התהליך אינו אמור לגרום לכאב.למרות זה לפעמים ישנה תחושת אי נוחות בחזה שיש לדווח עליה לצוות על מנת לטפל בה.
בסיום הפעולה יקבל החולה ומשפחתו דווח על הממצאים של הבדיקה ובמידה ויש צורך בטיפול באבלציה החולה נשאר על השולחן וממשיכים לחלק השני של הפעולה - החלק הטיפולי.

מהם הסיכונים? האם הבדיקה בטוחה?
בדיקה זו נחשבת לבטוחה יחסית והסיכונים הכרוכים בה הם קטנים ונדירים ביותר. יש לציין שסך כל הסיכונים המשמעותיים בבדיקה זו נמוך סביב ה- 1-2%. הסיכונים מפורטים בטופס ההסכמה, עליו נדרש החולה לחתום טרם הפעולה, והרופא המחתים יסביר לו אותם בצורה מפורטת.
יש לזכור כי הבדיקה נעשית בידי צוות מיומן ובעל נסיון רב בכל הנוגע להפרעות קצב.

טיפול בהפרעות קצב - אבלציה (צריבה) RFA
מטרת פעולת הצריבה היא לטפל במוקד או מעגל הפרעת הקצב המיותר בתוך הלב והגורם להפרעת קצב. הצריבה מתבצעת באמצעות צנתר שבקצהו אלקטרודה המשדרת גלי רדיו מרוכזים ומאפשרת צריבה מקומית. פעולה זו מיועדת למקרים רבים של הפרעות קצב על-חדריות ולמקרים מסוימים של הפרעות קצב חדריות ומסתיימת ברוב המקרים בריפוי מלא של הפרעת הקצב, דבר שמשחרר את החולה מקבלת טיפול תרופתי, לטיפול בהפרעה, לאחר הפעולה.

כיצד מתבצעת הצריבה?
הבדיקה מתבצעת ביחידת הצנתורים ושותפים לה רופא אחד או שניים, אחות וטכנאי רנטגן. חלק מהצוות נמצא בסמוך לחולה בזמן הפעולה וחלקו מעבר לחלון הזכוכית של החדר, שם ממוקם הציוד באמצעותו רואים, מקליטים ומבצעים את הפעילות החשמלית של הלב.
כפי שפורט בחלק של ההסבר על הפעולה האבחונית EPS, מתבצע תהליך זהה לכך בפעולה זו. לרוב הפעולה הזו היא שלב שני לאחר סיום החלק האבחוני הראשון כפי שפורט מקודם.
לאחר סיום פעולת המיפוי וקביעת המנגנון בו מופעלת הפרעת הקצב נקבעת הנקודה או המוקד או האיזור המיועד לצריבה.
הקטטר של הצריבה מובא לנקודה המיועדת בעזרת שיקוף רנטגן. מתבצע רישום של הפעילות החשמלית המקומית של המוקד מאותו קטטר אבלציה, וכאשר כל המידע והנתונים קיימים מתבצעת פעולת הצריבה עצמה. במהלך הפעולה משודרת מקצה הקטטר שנמצא בלב, קרינת רדיו לכוון מדבקה ,אשר מודבקת על גב החולה. קרינה זו פוגשת בדרכה את האיזור המיועד לצריבה ובמפגש זה עוברת האנרגיה של הגלים לחום מקומי אשר גורם להרס של אותו מוקד מיועד.
יתכן ויהיה צורך בצריבה אחת או מספר צריבות להשלמת הטיפול. במהלך הצריבה ישנה בקרה מתמדת על כל הפרמטרים החשמליים מתוך קטטר האבלציה (וגם משאר הקטטרים שהוכנסו ללב במהלך הפעולה האבחונית). בסיום פעולת הצריבה עובר החולה בדיקה חוזרת על מנת לוודא שהמקום שהיה מיועד לצריבה אכן נצרב בצורה מספקת ואין אפשרות להשרות קצבי לב מהירים כפי שהיה המצב לפני פעולת הצריבה.
לאחר סיום הפעולה, מוצאים כל הקטטרים ומתבצע לחץ מקומי עדין על איזור הדיקור למספר דקות על מנת לאטום את החורים ולמנוע דימום ממקום הדיקור.
בשלב זה החולה מועבר למחלקה ונשאר במיטה למספר שעות, על מנת לאפשר ריפוי שלם של איזור הדיקור ומניעת דימום. במידה ולא נצפה בסיבוכים כלשהם החולה משתחרר למחרת יום הפעולה וחוזר למעקב קליני אצל הרופא המפנה מספר חודשים לאחר הפעולה על מנת לוודא שאין הפרעות קצב חוזרות.
משך הפעולה הממוצע כ 3 שעות ולעיתים אף למעלה מכך.

שיעורי ההצלחה
שיעורי ההצלחה תלויים בסוג הפרעת הקצב אך בדר"כ עולים על 90% בהפרעות קצב על-חדריות ובחלק מהפרעות הקצב החדריות. למרות זאת ישנן הפרעות קצב בהן שיעורי ההצלחה נמוכים יותר.

סיבוכים וסיכונים
בכל פעולה פולשנית עשויים להיות סיבוכים, אם זאת שיעור הסיבוכים באבלציות בדר"כ נמוך ועומד על 1-2%. מכיוון שהסיבוכים הינם נדירים וסיכויי ההצלחה גבוהים, אבלציה הינה הטיפול המקובל לרוב ההפרעות בקצב הלב. הסיכונים מפורטים בטופס ההסכמה, עליו נדרש החולה לחתום טרם הפעולה, והרופא המחתים יסביר לו אותם בצורה מפורטת.
יש לזכור כי הבדיקה נעשית בידי צוות מיומן ובעל נסיון רב בכל הנוגע להפרעות קצב והטיפול בהן.

לכל אחת מהבדיקות יש להגיע עם הפניית הרופא והתחיבות מקופת החולים.
ניתן לבצע את הבדיקה באופן פרטי, התשלום יתבצע דרך קרן מחקרים. 

אחראי שרות: ד"ר נימר סמנייה
רופא בכיר: ד"ר אמין חסן
תאום תורים למרפאת הפרעות קצב וקוצבים: אילונה יודשקין 04-8359384/5
תאום תורים לפעולות : אנה סטרזבסקי  04-8359750

 

 

 

 

 

 

  חזרה לראש הדף
מחלקות ושירותים
הנהלה
מחלקות אשפוז
אורולוגיה
אף אוזן גרון
אורתופדיה
הרדמה
חדרי לידה
טיפול נמרץ כללי
ילדים
ילודים
כירורגיה
כירורגיית ילדים
מיון יולדות
מיון ילדים
נוירולוגיה
נשים ויולדות
עיניים
פגיה
פנימית א'
פנימית ב'
פנימית ג'
קרדיולוגיה
ראומטולוגיה
רפואה דחופה (מיון)
שיקום
מכונים ויחידות
מעבדות
מרפאות
מרכזים לנפגעי תקיפה מינית
וועדות
ספריה מדעית
שירותים אדמיניסטרטיביים
מנהל ומשק
בניית אתרים
קידום אתרים ע"י
כל הזכויות שמורות למרכז רפואי בני ציון © 2009