28.04.2017
מרכז רפואי בני ציון
line_grad.jpg (713 bytes)
ENGLISH العربية
דף הבית
מי אנחנו מחלקות ושירותים פניות הציבור פורומים פרסומים מדעיים

קרדיולוגיה

  תיאור כללי    צוות    קרדיולוגיה התערבותית    מרפאת ספורט    אקו לב    הפרעות קצב לב    הסבר על קוצב לב    סוגי קוצבים    פרפור    תעוקה לא יציבה    צנתור טיפולי בעורקי הכליות    צנתורים    מושגים    כתבות וסרטונים  

הסבר על קוצב לב

חיים עם קוצב לב - הסברים על הקוצב, ההשתלה והחיים שאחרי.

למה צריך קוצב לב?
קצב לב סדיר הכרחי על מנת לספק דם לכל מערכות הגוף. קצב הלב הטבעי נקבע על ידי קוצב טבעי הממוקם בחלק העליון של הלב ומשחרר גירויים חשמליים קצביים המוליכים אל יתר אזורי הלב על ידי "חוטי חשמל" טבעיים הממוקמים בדופן הלב. קיימות מחלות ומצבים רפואיים שונים הגורמים לירידת קצב הלב מתחת למינימום מסוים, בין אם על ידי פגיעה בפעולת הקוצב הטבעי ובין אם על ידי פגיעה במערכת "חוטי החשמל" של הלב. ירידת הקצב עלולה לגרום להרגשה רעה או אף להתעלפות ואובדן הכרה. רופאיך הגיעו למסקנה שיש לך נטייה לירידת קצב הלב ועל מנת למנוע ממך סכנה של תופעות אלה יש להשתיל לך קוצב לב קבוע.

מהו קוצב לב?

קוצב לב הינו מכשיר חשמלי קטן (קופסה בגודל של מטבע גדול ועבה השוקל כ 30- גר'). הקוצב מושתל מתחת לעור החזה או הבטן ומחובר אל תוך הלב באמצעות חוט או שני חוטי חשמל (אלקטרודות) המושחלים, בדרך כלל, דרך הורידים אל תוך חלל הלב. תפקידו של הקוצב הוא למנוע ירידה בקצב הלב מתחת למינימום מסוים - ירידה העלולה לסכן את בריאותך. הקוצב מצויד במנגנון חישה שמטרתו לחוש בפעילות לבך ולמדוד את קצב פעימותיו. רק כאשר קצב הלב יורד מתחת למינימום, שאותו יקבעו הרופאים המטפלים בך, יכנס הקוצב לפעולה וימנע ירידה נוספת בדופק. הירידה תמנע על ידי שחרור גירויים חשמליים זעירים שיגיעו ללב באמצעות האלקטרודות ויפעילו את לבך בקצב המתוכנת.
כל עוד קצב לבך גבוה מאותו קצב מתוכנת, לא ייכנס הקוצב לפעולה. כלומר, הקוצב מופעל על פי צורך הלב.
כיום, קוצבי הלב הם מכשירים מתוחכמים ביותר המיועדים לתת לחולים איכות חיים דומה לזו של אנשים בריאים, ברמת בטיחות גבוהה ביותר. עליך לדעת שמיליוני אנשים בעולם נושאים קוצבי לב, ללא הגבלות הקשורות בקוצב.
יחד עם זאת, בגלל תחכומם הטכנולוגי הרב, הקוצבים דורשים מעקב על ידי רופאים, המומחים בנושא זה, במרפאות המיועדות למעקב אחרי קוצבי לב. מעקב זה יעשה בדרך כלל באותו בית חולים בו בוצעה ההשתלה.

מהלך ההשתלה
השתלת קוצב היא פעולה ניתוחית, קטנה יחסית, שסיבוכיה מעטים בדרך כלל. השתלת הקוצב מתבצעת ביחידת הצנתורים במחלקה הקרדיולוגית, בחדר מיוחד לכך, המצויד בציוד שיקוף (רנטגן). הפעולה מתבצעת בהרדמה מקומית. הדבר החשוב ביותר במהלך הפעולה הוא שכיבה ללא תזוזה. במידה והשכיבה על שולחן הניתוחים אינה נוחה לך, או שאתה חושב שלא תוכל לשכב ללא תנועה, במשך למעלה משעה, הבא זאת מראש לידיעת הצוות המטפל.
החדר בו מתבצעת הפעולה הינו חדר סטרילי והצוות המטפל לבוש בהתאם. לאחר ניקוי וגילוח של אזור ההשתלה (בדרך כלל אזור החזה הסמוך לכתף), תבוצע הרדמה מקומית של האזור. תחת השפעת ההרדמה המקומית ייעשה חתך קטן באורך של כמה סנטימטרים באזור ההשתלה.
בשלב הבא יחדיר הרופא אלקטרודה (אחת או יותר) אל תוך וריד העובר באזור ההשתלה ודרכו אל תוך הלב. מיקום האלקטרודה בתוך הלב ייעשה באמצעות שיקוף רנטגן ומדידות חשמליות שונות. כאשר יושג מיקום טוב, יחבר הרופא את הקוצב אל האלקטרודה וישתיל אותו מתחת לעור, ולבסוף יסגור את העור בתפירה. (הוצאת תפרים תעשה כשבוע לאחר ההשתלה).
משך הפעולה הוא לרוב בין שעה לשעתיים, תלוי בסוג הקוצב, מספר האלקטרודות המושתלות וגורמים טכניים אחרים. אנא הקפד ליידע, מבעוד מועד, את הרופא המשתיל את הקוצב על רגישות לתרופות שונות, בעיקר אנטיביוטיקה וחומרי הרדמה מקומית.

תהליך ההחלמה
עם גמר ההשתלה תועבר למחלקה להמשך אשפוז הנמשך בדרך כלל עד יומיים. במהלך אשפוז קצר זה יעקבו אחרי קצב לבך עם הקוצב החדש. כן תיבדק ההחלמה התקינה של פצע הניתוח. בדרך כלל יורו לך להישאר במיטתך בשעות הראשונות לאחר ההשתלה ולהימנע מהנעת היד והכתף שלידה הושתל הקוצב .
מספר שעות לאחר ההשתלה וגמר ההרדמה המקומית צפויים כאב קל וחוסר נוחות באזור הניתוח. הצוות המטפל ישמח לעזור לך בתרופות משכחות כאב.

השבועות הראשונים עם הקוצב
ביומיים הראשונים שלאחר השתלת הקוצב והשחרור מבית החולים אנו ממליצים על מנוחה בבית. הכאב באזור ההשתלה יחלוף בהדרגה ובאזור עלול, לעיתים, להופיע שטף דם. בהמשך תוכל לחזור לפעילויות הרגילות שלך באופן הדרגתי, לפי יכולתך, ובהתאם להנחיות המופיעות בהמשך. בתקופה זו תהיה חופשי לגמרי ללכת ולהסתובב כאוות נפשך. רצוי להניע את הכתף שלידה הושתל הקוצב בצורה עדינה ובכך למנוע סיבוכים שמקורם בחוסר תנועה של הכתף. יחד עם זאת, יש להימנע עדיין (עד להוצאת התפרים) מנשיאת משאות ביד זו, נהיגה או פעילות מאומצת אחרת עם היד, הרמתה מעל גובה הכתף או משיכה מאמצת לאחור.
כמו כן יש עדיין להימנע ממאמצים גופניים או מפעילות הכרוכה בטלטול ניכר של הגוף. בתקופה זו (וגם אחריה) אתה מתבקש לשים לב לתופעות הבאות ולדווח עליהן לרופא המטפל במרפאת קוצבים:
bul1_1 חזרה של התופעות שהביאו להשתלת הקוצב, אם היו כאלה (סחרחורת, התעלפות וכו').
bul1_1 עליית חום הגוף. רצוי למדוד חום פעמיים ביום במשך 5 ימים ולדווח על חום גוף מעל 38° 
bul1_1 הופעת נפיחות, אודם, כאב או הפרשה מאזור הניתוח. 
bul1_1 תחושת חולשה, סחרחורת, התעלפות, דפיקות לב איטיות או מהירות. 
bul1_1 קוצר נשימה או כל תחושה חריגה אחרת בנשימה. 
bul1_1 ירידת הדופק אל מתחת לדופק שנקבע כמינימאלי לקוצב.
bul1_1 הופעת בצקת ברגליים או בצקת ביד הסמוכה לקוצב.
bul1_1 הופעה או החמרה של כאבים בחזה. 
bul1_1 הופעת שיהוקים תכופים.

אורח החיים עם קוצב לב
ככלל מיועדות ההנחיות שיפורטו בהמשך לענות על שאלות כלליות הנפוצות בקרב נושאי קוצבי לב. עם זאת, עליך להיוועץ ברופא המטפל (שיועץ לעיתים גם במהנדסי החברה שיצרה את הקוצב) לגבי מצבים ספציפיים שאינם מתוארים כאן. ככלל עליך לדעת שקוצבי הלב המודרניים הם מכשירים אמינים ביותר, עמידים למרבית סוגי ההפרעות הסביבתיות ומתוכננים למנוע בכל צורה נזק לחולה הנושא אותם, גם במקרי תקלה או הפרעה חיצונית לתפקוד.

ביקורת במרפאה
עם שחרורך ייקבע לך תור ראשון לביקורת במרפאה להוצאת תפרים ובדיקה שגרתית. בהמשך יקבעו תורים נוספים מדי מספר חודשים. מטרת הביקורת לגלות ולמנוע תקלות שונות בתפקוד הקוצב, לעקוב אחר התיישנותו ולקבוע את המועד המתאים להחלפתו. מטרת המעקב לוודא החלפת קוצב בזמן ואם יבוצע המעקב כהלכה לא יוצר בשום מקרה מצב של התרוקנות הסוללה בפתאומיות.
כמו כן מיועדות הביקורות להתאים את נתוני הקיצוב (שניתן לשנותם על ידי תכנות מבחוץ) לצרכיך המיוחדים. בדרך כלל יוחלף הקוצב בין 5-10 שנים לאחר השתלתו.
עליך ליזום ביקור מיוחד במרפאה, לאחר תאום טלפוני, במקרה שחל שינוי כלשהו בהרגשתך ובכל מקרה בו מתעוררת שאלה לגבי תפקוד הקוצב. יש להתקשר טלפונית ולתאם, מראש, כל ביקור בלתי מתוכנן במרפאה. במצב חירום יש לפנות לחדר מיון.

כרטיס הזיהוי
על כל חולה שבגופו הושתל קוצב לב לשאת כרטיס זיהוי בו מפורטים נתונים טכניים על הקוצב (סוג, יצרן, תכנות אחרון). כרטיס זה יינתן לך על ידי מרפאת הקוצבים המטפלת בך או יישלח אליך על ידי החברה המייצרת תוך שבועיים לאחר ההשתלה. לאחר כל בדיקת קוצב לב, תקבל תדפיס של התכנות האחרון (מומלץ לשמרו אצלך בארנק עד הבדיקה הבאה).

תופעות עליהן יש לדווח
דרושה ערנות מצדך להופעתן של מספר תופעות היכולות להצביע על סיבוכים שונים הקשורים לקוצב. תופעות אלה פורטו כבר למעלה (תחת סעיף "השבועות הראשונים"). יש להתקשר עם הופעתן לרופא המטפל בך במרפאת הקוצבים. יש להתקשר טלפונית ולתאם, מראש, כל ביקור בלתי מתוכנן במרפאה.

פעילות גופנית
ככלל לאחר גמר תקופת ההחלמה של כשלושה שבועות, תוכל לחזור כמעט לכל פעילות אליה היית רגיל לפני השתלת הקוצב. יוצאים מכלל זה עיסוק בספורט בדרגת קושי גבוהה, ספורט תחרותי, ספורט שעלול להיות כרוך בזעזועים לאזור השתלת הקוצב (קליעה ברובה, ספורט העלול להיות כרוך בהתרגשות חזקה עם שחקנים אחרים, משחק טניס תוך שימוש ביד הסמוכה למקום הקוצב וכו') במרבית המקרים, אפשר לחזור לבצע הליכה ספורטיבית ואף ריצה (אם היית רגיל לכך קודם). מובן שתנאי הכרחי לכל פעילות ספורטיבית היא הרגשה תקינה לחלוטין בזמן ביצועה והפסקתה המיידית בכל מקרה של הרגשה רעה.
יש לחזור לכל פעילות גופנית בהדרגה בכל מקרה של ספק להיוועץ ברופא המטפל.

פעילות מינית
אין כל הגבלה על פעילות מינית אחרי שלב ההחלמה הראשונית (כשבועיים). אף אם אזור הניתוח עלול עדיין להיות רגיש.

לבוש
ככלל, לחץ של פרטי לבוש איננו מפריע לתפקוד הקוצב אך יש להימנע מלחץ ישיר עליו או על האלקטרודה הסמוכה לעור. ניתן להגן עליו מפני פרטי לבוש לוחצים על ידי ריפוד, (דוגמת רצועות חזייה). עקרון זה חל גם לגבי חגורות בטיחות בנהיגה - ורצוי שלא ימוקמו ישירות מול הקוצב.

רחצה
בשבוע הראשון לאחר הניתוח יש להימנע מהרטבת החבישה, אך ניתן להתקלח מסביב לפצע. ביום החמישי יש להוריד את חבישת הניילון השקופה, ולנקות פעמיים ביום את קו התפר בעדינות עם קצף סבון, לשטוף עם מים ולנגב בעדינות (לא לשפשף!). לאחר מכן יש לכסות את הפצע עם פד יבש. אין צורך לשים משחה אנטיביוטית על הפצע.

נהיגה
נהיגה מותרת לאחר הוצאת התפרים ולאחר שתפקוד הקוצב נבדק, נמצא תקין ואין כל סימנים מחשידים להפרעה בתפקודו (סחרחורת, התעלפות וכד'). במקרה והסימפטומים לירידת קצב הלב אצלך באירועי התעלפות, עליך להיוועץ ברופא המטפל לגבי מועד החזרה לנהיגה.

עבודה
תוך שבוע מההשתלה אפשר לחזור לעבודה שאיננה דורשת מאמץ פיזי. יש לשקול ביחד עם הרופא המטפל חזרה לעבודה הכרוכה במאמץ גופני ניכר, או מאמץ ליד הקרובה למקום השתלת הקוצב.
כמו כן, יש לבדוק כל מקרה לגופו כשמדובר בעבודה הקשורה בשדות מגנטיים, מכונות חשמליות, תחנות כוח חשמלי, משדרים רבי עוצמה, אנטנות וכד' (ראה בהמשך).

נסיעות

אין כל מניעה לנסוע בארץ או בחו"ל לאחר תקופת ההחלמה הראשונית בתנאי שמערכת הקוצב שלך תקינה ואין לך מחלות אחרות שיכולות להפריע לך בנסיעה. ליתר בטחון, התייעץ עם הרופא המטפל בך לפני הנסיעה הראשונה. בכל נסיעה לחו"ל יש לוודא שיש בידך כרטיס הזיהוי של הקוצב הכולל מידע גם בלועזית. יש בשדות תעופה מתקני גילוי מתכת שחלקם עשויים להשפיע על הקוצב שלך, לעיתים, תצטרך להציג תעודה מתאימה על מנת שלא תחויב לעבור דרכם. כמו כן, גם מכשירי גילוי נשק ידניים עלולים להפריע לפעולת הקוצב ויש להימנע מהם. בנוסף, תצטרך להציג את נתוני הקוצב בכל מקרה שבו תזדקק לעזרה רפואית בחו"ל.
בכל נסיעה לחו"ל, אנא ודא שיש בידך ביטוח נסיעות שיכסה גם בעיות הקשורות בלבך ובקוצב. טרם הנסיעה, במידה ונסיעתך היא לארצות בלתי מפותחות, התייעץ עם הרופא המטפל לגבי זמינות שירותיים לקוצב שלך.

הפרעות חשמליות
תכנות הקוצב מבחוץ מבוסס על שימוש במגנטים ועל כן, הקוצב רגיש לשדות מגנטיים וחשמליים. תגובת הקוצב לנוכחות שדה מגנטי או חשמלי יכולה להיות עיכוב זמני של הקיצוב, עיכוב החישה ובמקרים קיצוניים (דוגמת מכת חשמל עקב תאונה או טיפול רפואי) עלולים נתוני התכנות להשתנות. ככלל,כמעט כל המכשירים המצויים בסביבה בה אנו חיים בחיי היום יום אינם משפיעים בכל צורה שהיא על קוצבים מודרניים. קביעה זו כוללת גם תנורי מיקרוגל, מכשור חשמלי ביתי וגם מרבית מכשירי גילוי גניבה בחנויות (אף שמכשיר כזה עלול לצפצף אם יעבור בו נושא קוצב).
כל זאת בתנאי שמדובר במכשור תקין שאיננו גורם מכת חשמל למשתמש.יש לשים לב לשלטי אזהרה המופיעים במקומות מסוימים ומזהירים מפני מעבר נושאי קוצבים. יש להיוועץ ברופא המטפל לגבי מכשירים ספציפיים הפועלים במתח גבוה ובשדות מגנטיים חזקים, בעיקר כאלה הקשורים בסביבה תעשייתית או בתי מלאכה (דוגמת מכשירי ריתוך, מערכות הצתת רכב וכו').
לעיתים תידרש בדיקה ספציפית של המכשיר על ידי טכנאי החברה המייצרת את הקוצב על מנת לאפשר לך להמשיך להשתמש בו.
ככלל, אם פעולתו של מכשיר חשמלי כל שהוא בסביבתך גורמת לך להופעת תופעות של סחרחורת, דפיקות לב וכו' - עליך לכבותו ולהתרחק ממנו עד לבדיקת הסיבה.
בכל מקרה של התחשמלות, או מכת חשמל מכוונת להיפוך קצב הלב, יש לבדוק מיידית את תכנות הקוצב ותקינותו.

טלפונים סלולרים
טלפונים סלולריים עלולים להשפיע על הקוצב אם הם פועלים (לשידור או קליטה) בקרבה של מספר סנטימטרים מהקוצב. תוכל להשתמש במכשיר זה אם תניח אותו על האוזן שאינה בצד הקוצב ואין להניחו בכיס החולצה או הז'קט שמעל הקוצב.
אין שום השפעה על הקוצב שלך בשיחות הנעשות בסמוך אליך.
כמו כן, אין שום סכנה בשימוש בטלפון אלחוטי.

טיפולים ובדיקות שונות
קיימים מספר טיפולים ופעולות אבחון שעלולים לשבש פעילות קוצבי לב. לפני ביצועם (אם בכלל) יש להביא לתשומת לב המבצע את עובדת היותך נושא קוצב לב. פעולות אלה כוללות הקרנות, סריקה במכשיר MRI, ניתוח באמצעות מכשיר המכונה דיאתרמיה (שנהוג במרבית הניתוחים כיום), טיפולים בגלים קצרים וריסוק אבנים בדרכי המרה והשתן (ליתוטריפטר).
יש הממליצים (אף שאין בהכרח) לתת לנושאי קוצבי לב טיפול אנטיביוטי מונע לפני טיפול שיניים וטיפולים כירורגיים אחרים. ישנו גם ציוד של רופאי שיניים שיכול להשפיע על קוצבי לב - הבא את עובדת היותך נושא קוצב לב לידיעת רופא השיניים שלך.

תזוזת הקוצב
לעיתים יתכן מצב שהקוצב זז עם הזמן בתוך הכיס שמתחת לעור. יש להיוועץ ברופא המטפל אם מצב זה מצריך התערבות. אין "לשחק" ולהניע את הקוצב במכוון על ידי אחיזתו מבחוץ, שכן משחק כזה עלול לשבש את פעילותו בצורה קשה ולגרם פגיעה באלקטרודה.

החלפת הקוצב
כעבור מספר שנים ( בד"כ בין 5 - 10 ) יהיה צורך בהחלפת הקוצב בשל התכלות הסוללה שבתוכו. ההחלטה על מועד ההחלפה נעשית על סמך מדידות שונות הנעשות במרפאת הקוצבים בעת הביקורת השגרתית, המצביעות על גמר חיי הסוללה. החלפה זו היא בד"כ קלה יותר מהשתלת קוצב ואינה כרוכה בהשתלה מחודשת של אלקטרודות.

 

 

 

  חזרה לראש הדף
מחלקות ושירותים
הנהלה
מחלקות אשפוז
אף אוזן גרון
אורולוגיה
אורתופדיה
הרדמה
חדרי לידה
טיפול נמרץ כללי
ילדים
ילודים
כירורגיה
כירורגיית ילדים
מיון יולדות
מיון ילדים
נוירולוגיה
נשים ויולדות
עיניים
פגיה
פנימית א'
פנימית ב'
פנימית ג'
קרדיולוגיה
ראומטולוגיה
רפואה דחופה (מיון)
שיקום
מכונים ויחידות
מעבדות
מרפאות
מרכזים לנפגעי תקיפה מינית
וועדות
ספריה מדעית
שירותים אדמיניסטרטיביים
מנהל ומשק
בניית אתרים
קידום אתרים ע"י
כל הזכויות שמורות למרכז רפואי בני ציון © 2009